שיחה פתוחה עם ג'נט אטווד מחברת הספר רב המכר "מבחן התשוקה" מארה"ב.
במפגש ג'נט מספרת בצורה זורמת, פתוחה ומרגשת על הקשיים שחוותה בילדותה ועל המתנות שקיבלה דרכן
ואיך כל אחד מאיתנו יכול וצריך למצוא את התשוקה שלו ושלה בעולם. מפגש מרגש שהשאיר את שנינו עם דמעות בסופו
פשוט להיות – עלון מס' 7

מעבדות לחירות
"האם יש כאן מישהו בחדר שאינו רוצה להצליח? שרוצה להיכשל? לטעות?"
את השאלה הזאת אני מפנה בתחילת אחד מהמפגשים שלי שעוסק בהצלחה וכישלון בחיים שלנו.
עד היום אף אחד לא הרים את היד……..
"מצוין" אני אומר….החינוך שלנו הצליח.
מגיל צעיר חינכו אותנו שלהצליח זה טוב ולטעות, להיכשל זה רע.
וזה חינוך מצוין! החיסרון שלו הוא שהוא גורם לנו להתכווץ, לפחד לטעות, לפחד להעז ולנסות שמא נטעה.
ולדעתי לפחד מטעות זה פשוט טעות.
וודי אלן אמר: "אם אתה לא נכשל מדי פעם זה סימן ברור לכך שאינך מנסה משהו חדשני"

טעויות?
הבת שלי התחילה ללכת כשהיתה בת שנה. מה היא היתה אומרת על נסיון העבר שלה
אם היתה מאמינה במחשבה שאסור להיכשל, שאסור לטעות?
אולי זה היה נשמע משהו כמו:
"כל הזמן אני נופלת, מנסה לקום ולא מצליחה, כולם מסביבי הולכים ורק אני לא מצליחה"
"זה לא פייר, למה כולם כן ואני לא, כמה פעמים אני עוד אפול"
"החיים האלו לא הוגנים, שום דבר לא מצליח לי…."
"אני מקווה שלא יצחקו עלי אם אפול שוב" ואולי גם "אני מקווה שלא ראו איך נפלתי שוב"
אם הבת שלי (וכולנו) היינו מאמינים למחשבות שלנו האם היינו מצליחים ללכת אי פעם?
ואולי בעצם היום, אנחנו מצליחים ללכת, לדבר ולעשות עוד הרבה דברים אחרים רק בזכות העובדה
שכשלמדנו לעשות אותם עדין לא סיפרו לנו או שעדין לא באמת האמנו שאסור לנו לטעות…אולי….
מה זה משנה העיקר זה להרגיש שוב
אנחנו רוצים לאהוב, רוצים לעבוד, רוצים להצליח אבל מ-פ-ח-ד-י-ם מפחדים לטעות, להיפגע.
אז אנחנו מספרים לעצמנו שזה לא באמת חשוב לנו, שאנחנו יכולים בלי. מקהים את הרגש כדי לא לחוש בכאב.
להרגיש/ ארקדי דוכין
"להרגיש כאב
להרגיש מגע
להרגיש את הלב עטוף באהבה
להרגיש תמימות
להרגיש פשוט
מה זה משנה העיקר זה להרגיש שוב"
הפעם צירפתי קטע שאני מאוד אוהב מתוך הסרט "מלך החיות" שעוסק בהתמודדות עם טעויות העבר.
סימבה בורח מן העבר שלו והמכשף רפיקי מלמד אותו שיעור זן חשוב.
[בתרגום חופשי]
סימבה: אני יודע מה אני צריך לעשות. אך לחזור משמעותו להתמודד עם העבר שלי. כל כך הרבה זמן אני בורח ממנו.
[רפיקי נותן לסימבה מכה על הראש עם המקל שלו]
סימבה: אהו! לעזאזל, למה עשית את זה?
רפיקי: זה לא משנה. זה בעבר
[רפיקי צוחק]
סימבה: כן אבל זה עדין כואב
רפיקי: או כן, העבר יכול לכאוב. אבל איך שאני רואה את זה, אתה יכול או לברוח ממנו או…ללמוד ממנו.
[רפיקי מניף את המקל לעבר ראשו של סימבה, סימבה מתכופף ומתחמק מהמכה]
רפיקי: הא! אתה רואה? אז מה אתה הולך לעשות?
סימבה: קודם כל אני הולך לקחת ממך את המקל….
מי נהיה ללא המחשבה שנכשלנו? אולי כאלה שרואים את הכישלון כנסיון חיים הכרחי.
אולי כאלה שמצפים לכישלון הבא בכליון עיניים.
אולי בפעם הבאה שניכשל נוכל לראות כמה גדלנו.
אולי….
כשלא קיים פחד מטעות אני חופשי להצליח. אני מצליח בין אם אחרים רואים זאת כטעות או לא.
אני מצליח כי למדתי משהו חדש בלי שום קשר לאיך זה נראה כלפי חוץ.
אני מזמין אתכם בפסח הזה (ואולי מעתה והלאה) לצאת מעבדות לחירות.
מעבדות הצורך להצליח לחירות היכולת לטעות. ופשוט להיות (אה…סליחה…טעות) פשוט לטעות.
פסח שמח וכשר (ולמי שעדין לא מכיר את הקליפ – 20 דברים שאפשר לעשות עם מצות אחרי פסח)
באהבה
ירון
כתיבת תגובה