יוגה
פירוש המילה יוגה הוא איחוד חיבור וגם רתימה לעול (מהשורש yoke)
נשאלת השאלה איחוד וחיבור של מה? רתימה לעול של מה?
התשובות הן שונות ומגוונות והנפוצות שבהן הן שהיוגה הן איחוד וחיבור של היום והלילה, הטוב והרע הזכרי והנקבי, הגוף והנפש, וכן שביוגה אנו רותמים את הגוף אל הנפש.
על תשובות אילו נרחיב מעט יותר בהמשך המאמר, אך קודם ננסה להבין מהי יוגה.
יוגה הינו מדע עתיק שנוצר על ידי חכמים, מאסטרים של החיים, על ידי התבוננות וחיקוי של הטבע, אותם המאסטרים ניסו למצוא דרך לעשות תשובה, כלומר לשוב אל הטבע אל המצב הטבעי של האדם.
במשך אלפי שנה הלך מדע היוגה במזרח והתחדד והפך לתורה כתובה ותורה שבעל פה . בעשרות השנים האחרונות הגיע מדע היוגה למערב ובעשר שנים האחרונות אפשר לראות שהוא נפוץ ומקובל יותר ויותר בחברה. אך בעוד שמדע היוגה במזרח חבק בעבר את כל תחומי החיים, היוגה שהגיעה והתפשטה במערב (וגם כיום במזרח) הינה בעיקר היוגה של הגוף – ה"האתה יוגה" – הא – שמש, תא – ירח.
אין זה מפתיע שבתרבות החומרית שלנו הדגש העיקרי שלנו גם בעבודה רוחנית הוא על החומר. אך בעוד ששיטות רבות כמו פלדנקרייז, פילאטיס, וגם שיטות של סטרצינג וכו' עוסקות בדרך כלל בגוף בלבד, ליוגה ישנם כלים עוצמתיים לעבודה על כל האספקטים המרכיבים אותנו בעולם הזה. במאמר זה נזכיר מספר כלים ונרחיב את הדיבור עליהם.
לאיה יוגה
היוגה של תרגול ההתמקדות במיכלים אנרגטיים, צאקרות, בגוף, על ידי דמיון מודרך או על ידי קול
קונדאליני יוגה
היוגה של העלאת אנרגיית הקונדאליני, אנרגיית החיים, לאורך הנתיב המרכזי בגוף, השושומנה.
ראג'ה יוגה
ראג'ה יוגה היא "הדרך של המלך" או היוגה המלכותית או דרך המדיטציה. הדרך בה המתרגל נהפך לאחד עם המוחלט על ידי שליטה בכוחות פנימיים וחיצוניים. ביוגה סוטרות לפאטאנג'לי מתואר הנתיב להארה דרך ראג'ה יוגה.
הגוף האנרגטי – נאדים וצ'אקרות
הגוף המוכר לנו בחיי היום יום הוא הגוף הפיזי בעזרתו אנו נעים בעולם. אך כיום, עם התפתחות המדע, ידוע לנו שגוף זה אינו סטטי כפי שנראה לנו, אלא זורם בתנועה מתמדת המסתיימת רק לאחר מות הגוף. אותה זרימה ותנועה של החלקיקים המרכיבים את גופינו היא המרכיבה את הגוף האנרגטי. הגוף האנרגטי, או השדה האנרגטי הזה, נמצא בגופינו ואף מקיף ורחב מגופינו הפיזי.
היוגים נהגו לחלק את הגוף האנרגטי לערוצי אנרגיה – נאדים. את הנאדים אי אפשר לראות אך אפשר לחוות אותם, כלומר הנאדים אינם צינורות של אנרגיה אלא רטטים של אנרגיה, בתדרים שונים הזורמים לאורך נתיבים בגוף. נהוג לומר שבגוף יש 720000 נאדים או 72 מיליון, ובכל מקרה מדובר במספר גדול מאוד של נאדים.
מפגש של שני נאדים או יותר נקרא כיכר או צ'אקרה בסנסקריט. נקודות אלו הן נקודות עוצמתיות שדרכן ניתן להגיע אל הגוף האנרגטי ולרפא אותו. (עוד על ריפוי דרך הגוף האנרגטי בסוף המאמר)
שיאצו
שיאצו היא טכניקת מגע יפנית המבוססת על הרפואה הסינית המסורתית (Traditional Chinese Medicine). אזכור הראשון של השיטה ניתן למצוא בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב:
"הכל נפגש במרכז המדינה, שהוא איזור שטוח, האנשים נהנים מאכילה ללא מאמץ. שוררת בעיה של חולשה כללית ומחלות האנשים רבות. לפיכך דו אין ואנקיו (אנמה) הן השיטות היעילות ביותר"
הכתוב מציין שתי שיטות לטיפול באנשים הנהנים מאכילה ללא מאמץ – "תרבות השפע" בשפתינו.
אנקיו – אנ – עיסוי ערוצי האנרגיה כדי לאזן את זרימתה, קיו – הרמת הגפים בתנועה חלקה של המרפקים. כלומר עיסוי ומניפולציה של הגוף.
דו אין – דו – פתיחת ערוצים ועידוד זרימה, אין- הנעה ומתיחת הגפיים.
בעוד שאנקיו (אנמה) עוסק בטיפול של מטפל במטופל על ידי עיסוי, בדומה לטיפול של עיסוי שבדי למשל , הדו אין עוסק בטיפול של מטופל בעצמו, בדומה ליוגה.
בשיאצו מספר זרמים ושיטות, מתוך כל השיטות הללו, נהנתי לעבוד בעיקר בשיטת הזן שיאצו או קיו שיאצו (ולפעמים גם טאו שיאצו) המבוססת על שיטתו של אחד המאסטרים הבולטים של השיאצו, מאסטר שיזוטו מצונגה. כדי להבין את עקרונות הזן שיאצו יש להבין תחילה את עקרונות הבסיס עליו מושתתת הרפואה הסינית.
הפילוסופיה הסינית
שלא כמו התפיסה היוונית, עליה מבוססת התפיסה המערבית, של ראיית העולם כרצף עליו מניחים את החיים כך שדבר אינו יכול להיות גם היפוכו כלומר "כיסא" אינו יכול להיות גם "לא כיסא" בו זמנית. התפיסה הסינית רואה את החיים כמעגל של זרימה בין מצב למצב, כל מצב נובע מתוך המצב הקודם וזורם חזרה אליו.
תפיסת הבריאות לפי עקרונות העודף והחסר
הבריאות על פי התפיסה הסינית מושגת כאשר הגוף נמצא במצב של איזון. אין כאן כוונה לאיזון סטטי, כלומר לקו ישר ללא עליות וירידות (איזון סטטי מתקבל רק במצב שבו אין חיים) אלא במצב של איזון דינמי של עליות ומורדות מסביב לנקודה מאוזנת.
כפי שראינו בפרק הקודם, על פי הפילוסופיה הסינית לא ניתן להגדיר דבר כ"טוב" לעומת "רע" אלא כזרימה של "טוב-רע". לפי ראיה זו עוסקים ברפואה הסינית בשני מושגי יסוד של "קיו" ו-"ג'יצו".
קיו מגדיר חסר בעוד שג'יצו מגדיר עודף (להזכירכם אין כאן עודף או חסר מבחינה שיפוטית של טוב ורע אלא זרימה ממצב של עודף למצב של חסר).
ציור 1
ציור 1 מציין את מצב בריאותו של אדם כאשר הבליטות הקמורות מבטאות את העודף (ג'יצו) והבליטות הקעורות את החסר (קיו).
את האדם המיוצג בציור 1 ניתן להביא לידי איזון על ידי פיזור העודף או על ידי חיזוק החסר (או שילוב של שתי השיטות הללו). למרות ששתי השיטות מצוינות ומתאימות לטיפול במגוון מטופלים, אני מוצא בעבודתי שהטיפול בחסר מתאים יותר. בטיפול בעודף, המטופל מגיע למטפל והאחרון מבצע עליו סדרה של תנועות ומניפולציות על מנת לשחרר את העודף במטופל. במצב זה נשאר המטופל פסיבי ואינו נדרש לקחת אחריות על הטיפול וכך קטן הסיכוי שהמטופל, שאכן יצא מהטיפול בהרגשה טובה יותר, יעשה שינוי כלשהו בחייו שימנע ממנו את הצורך לחזור לטיפול. בשיטת הטיפול בקיו, המטפל מאפשר למטופל להביא את עצמו לאיזון על ידי כך שהוא גורם למטופל להרגיש את חוסר האיזון בגוף ומאפשר לו למלא לאזן אותו. מטופל כזה יוכל, אם ירצה בכך, למצוא את הדרך להביא את עצמו לאיזון גם בעתיד ללא תלות במטפל. כך במשך הזמן התפתחה אצלי המודעות של עקרונות ה"ריפוי העצמי" עליה מבוססת שיטת היוגה שיאצו ומה שביניהם.
ערוצי האנרגיה בגוף – המרידיאנים
לפי עקרונות הרפואה הסינית המסורתית עוברים בגוף 12 ערוצי אנרגיה, מרידיאנים , עיקריים (ויש שיטות שמדברות על 24 וגם על 48). איזון של 12 המרידאנים (ערוצי האנרגיה בגוף) מביא לאיזון ובריאות של האדם.
ביוגה-שיאצו ומה שביניהם אנו משתמשים בטכניקה של מילוי חסר (קיו) בערוצי האנרגיה (מרידיאנים) שלנו על ידי תנועה, נשימה ומודעות.
יוגה שיאצו ומה שביניהם – לאחד את כל החלקים
יוגה שיאצו ומה שביניהם הינה שיטה לתנועה חיצונית ופנימית ליצירת תהליך של התפתחות אישית
על ידי מציאת המרפא שבתוכנו. על מנת להתחבר לכוחות הריפוי שבתוכינו עלינו להתחבר לגוף האנרגטי.
מהו הגוף האנרגטי?
כאמור, הגוף האנרגטי נוצר מתוך ערוצי האנרגיה, המרידיאנים לפי הפילוסופיה הסינית והנאדים והצאקרות לפי הפילוסופיה ההודית (חשוב להדגיש שאין חפיפה מלאה בין מיקום הנאדים לבין מיקום המרידיאנים בגוף ובין הצאקרות לבין נקודות הטצובו שהן נקודות אנרגטיות בגוף, בדר"כ על גבי המרידיאנים, המשמשות לריפוי על ידי לחיצה או דיקור).
איך מתחברים לגוף האנרגטי?
ההתחברות אל הגוף האנרגטי נעשית בעזרת:
דמיון מודרך- הבאת המודעות למרכזי האנרגיה בגוף שהייה בהם והנעת המודעות בין המרכזים בעזרת דמיון מודרך.
תנועות ותנוחות או אסנות של היוגה ושל הדו-אין למתיחת הגוף ופתיחת הגוף האנרגטי.
עיסוי – הנעת האנרגיה בתוך הגוף הפיזי על ידי מגע, טפיחות ועיסוי
צלילים – התחברות לתדר האנרגטי של מרכזי האנרגיה על ידי הרטטה בעזרת הצליל
שהייה – מדיטציה, מנוחה בתוך הגוף האנרגטי
מדוע מתחברים לגוף האנרגטי?
אם נדמה את הגוף הפיזי, המוכר, שלנו לגוף מוצק, הרי שנוכל לדמות את הגוף האנרגטי לנוזל או לגז.
כך שהגוף האנרגטי נמצא במצב צבירה שבו קל יותר לשנות ולעצב את צורתו בעוד שאת הגוף הפיזי המוצק יהיה קשה יותר לעצב ולשנות. בנוסף לכך שינוי בגוף האנרגטי יגרום לשינוי מבפנים גם בגוף הפיזי.
עקרונות הריפוי העצמי וההתפתחות האישית
יוגה שיאצו מאפשרת לימוד של טכניקה המשמשת ככלי תומך התפתחות הפותחת דרך לריפוי עצמי.
על ידי התחברות לגוף האנרגטי אנו מאפשרים לעצמנו לחוות את העולם בצורה רחבה יותר.. חוויה זאת של העולם, שלא כמקום מצומצם המתחיל ונגמר בגבולות גופינו הפיזי, מאפשרת לנו להרחיב גם את תודעתנו ולהשתחרר מתבניות גופניות, רגשיות ורוחניות.
עוד על הרחבת התודעה והשתחררות מתבניות במאמר הבא:
יוגה שיאצו ככלי לגדילה והתפתחות רוחנית
מקורות
[1] יוגה – אורית סן גופטה
[2] זן שיאצו – שיזוטו מסונגה יחד עם ווטרו אוהשי
[3] תרגילי מרידיאנים – שיזוטו מסונגה
[4] ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב
[5] אור על היוגה – ב.ק.ס איינגר
יש לכם הארות או הערות אשמח לשמוע על כך
כתיבת תגובה