ברוכים הבאים אני ממש מתרגש, אחרי הרבה שבועות של הכנות ומחשבה אני יוצא לדרך חדשה… אני סקרן לחוות את הדרך הזאת ואשמח מאוד לשיתופים שלכם. איפה הדרך הזאת פוגשת אתכם? מי שמכיר אותי יודע שבמשך הרבה מאוד שנים הייתי בחיפוש (שממשיך גם היום). למדתי, תרגלתי, לימדתי והתנסתי בהרבה מאוד דרכים שונות בחיפוש אחר החופש…האושר. …
כמה טוב שבאת הביתה
מהר מאוד נשאבתי לתמונות ולידיעות.
מחכה בקוצר רוח לרגע שבו סוף סוף יראו את גלעד בישראל
ומוכן לראות את אותן התמונות בלופ אינסופי
(עם מלל אינסופי שעוטף אותן)
ולהתרגש כל פעם מחדש….
(למי שלא רואה את התמונה הנה הלינק)
מה היה קורה אם…זה לא היה צריך לקרות…
אם אתם מאמינים במחשבות הללו או באחרות והדבר יוצר אצלכם כיווץ ומתח אני מזמין אתכם לעשות את ה"עבודה" ולהשתחרר מהסבל.
אז מה עושים?
אני מזמין אתכם להעלות את המחשבות על הכתב ולשתף אותנו בעמוד הפייסבוק או בתגובות כאן למטה.
מה המחשבות שגורמות לכם מתח בנושא גלעד שליט, החטופים והטרור?
סולידריות
אחת התכונות המופלאות בעיני של העם השוכן בציון היא הסולידריות.
בטיולים הרבים שלי במזרח ובדרום אמריקה אהבתי לטייל לבד,
הרחק מלהקות הישראלים, אך כשפגשתי ישראלים,
תמיד אהבתי לראות את התגובה של האירופאים והאמריקאים מסביבי.
הם היו שואלים אותי בהפתעה:
כמה שנים אתם מכירים?
ואני הייתי עונה: בערך 10 דקות…
הסולידריות הזאת היא תופעה מבורכת בעיני של אחדות הגורל או כמילות השיר:
לחיי העם הזה
מילים:חיים חפר
אז להתראות בקרוב
כתיבת תגובה