מאחל לכולנו ימים ולילות שקטים ורגועים
לפעמים נראה שזה לא נגמר
לפעמים מרגיש שאנחנו לבד
שאנחנו מוקפים
שאין סיכוי…..
וברגעים כאלו אני שואל.
האם אתם יודעים איפה
נמצא המרחב המוגן שלכם?
לא הממ"ד או המקלט!
איפה המרחב המוגן שלכם.
איפה המרחב האישי המוגן שלכם?
האם דאגתם כבר למרחב מוגן?
האם לא הגיע הזמן ליצור אותו?
ושוב. אני מצרף מכתב מדניאלה שלנו תושבת "עוטף עזה"
למי שלא קרא את המכתב הקודם הנה הוא כאן.
ים-יבשה
מכתב מדניאלה תושבת "עוטף עזה"
"ישנם רגעים שאני יושבת וחושבת
אם אני במציאות או חלום
60% מתושבי מועצה אזורית אשכול לא נמצאים כאן
בעלי לא מוכן לעזוב את המשק החקלאי
"וכאחוות לוחמים" נשארתי איתו…
הסביבה וההתנהלות שלנו בשמונה ימים אלו לא קלה
ודורשת המון "חשיבה יצירתית"
לדוגמה כשאנחנו רוצים להתקלח אז אחד מתקלח והשני יושב בסלון
לשמוע את מערכת הכריזה…בכדי להזעיק את ה"מתקלח"
שלא לדבר על הבדיחות שרצות בבית:
מה היה קורה אילו אנחנו בשירותים ויש פתאום צבע אדום…
גם את זה כבר ספרנו אם אפשר להספיק ב-15 שניות…
אני מרגישה כמו ילדה שמשחקת "ים-יבשה"
כל הזמן דרוכה לשמוע מתי אומרים
ים ומתי יבשה
כל הזמן ליד הממ"ד
לא להתרחק מדי שלא תהיה כריזה…
לכן אני ממשששששששששששששששששששששששששששש
מודה לקייטי שנתנה לעולם בכלל ולי בפרט את
הכלי המדהים הזה שמשחרר אותי לחופשי מכבלי האמונות המלחיצות ולהצליח לחיות גם כשאני "בשירותים ויש צבע אדום"
אשמח לשמוע ממך!
להתראות בקרוב
ירון
כתיבת תגובה