רציתי לכתוב משהו שירים את המורל
ושיאפשר לכולנו לפתוח את הלב בימים המורכבים האלו.
אז החלטתי לעשות שני דברים:
1. לקיים מפגש (וירטואלי – דרך המחשב) שמיועד ליצור שינוי משמעותי בחיים שלנו (אין צורך בידע קודם)
2. וגם לצרף מכתב מדהים של דניאלה (המדהימה),
תושבת עוטף עזה, חברה ושותפה, אותה אני מלווה
כבר כמה שנים בתהליך המדהים שהיא עושה בעזרת הכלי של העבודה של ביירון קייטי.
מכתב מדניאלה
(את המכתב קיבלתי לפני שבועיים אך הוא רלוונטי היום יותר מתמיד)
"קסאם", "צבע אדום",הכול זה מה שיש…
אני גרה בנגב המערבי מה שנקרא בתקשורת "עוטף עזה" כ-4 ק"מ מרפיח ו-4 ק"מ ממצרים.
אתמול בלילה בשעה 03:30 אני ובניי ביתי מתעוררים לקול המוכר "צבע אדום" "צבע אדום"…
נכון שהתמונות שנראו בבית הן שאני ובעלי וביתי (שהגיעה לאפטר מהצבא) רצים לממ"ד ובדרך לממ"ד בעלי מעיר את בני ואשתו שישנו אצלנו וגם את זואי הכלבה מהר מהר דאגנו להיכנס לממ"ד ונכון ש"התגובה הראשונית" הייתה מעט לחץ וריצה להספיק ב-15 שניות להיות בתוך הממ"ד -אך זאת רק התגובה הראשונית!! שבאה מהמחשבה "יפול לנו קסאם על הבית-ואחד מאיתנו יפגע" -תוך כדי עמידה בממ"ד הפכתי את המחשבה:
"לא יפול לנו קסאם על הבית ואף אחד מאיתנו לא יפגע" ומצאתי 3 דוגמאות היכן זה נכון עבורי:
1. כי במשך 5 שנים נפלו אלפיםםםםםםםםםם של קסאמים בעוטף עזה ולא נפל לנו על הבית -אז הסיכוי הוא מאודדדדדדדדד נמוך
2. אנחנו בממ"ד לכן לא נפגע
3. אני לא יודעת מה ייקרה בעתיד- גם אם הוא כל כך קרוב – 15 שניות – לכן המחשבה שיפול…. בלשון עתיד איננה נכונה עבורי כי אני לא נביאה כרגע יש רק "צבע אדום" שהמשמעות שלו היא: להכנס לחדר מוגן תוך 15 שניות!! – ולא…."זהירות עומד ליפול קסאם על הבית של דניאלה ומישהו יפגע"
ואז בוםםםםםםםםם נפילה שנשמע מאוד קרוב (בבוקר התברר שזה בשטחים הפתוחים שבמושב) ואני הייתי אחרי מציאת 3 הדוגמאות שהרגשתי אותן נכונות ואמיתיות עבורי ועם הבוםםםםםםםםם ומתוך הממ"ד חשתי אהבה ענקיתתתתתתתתתתתתתתת לאלוהים.
למציאות, למה שיש כרגע!!!!!
בוםםםםםםםםםםם…ממ"ד 03:30 בבוקר אני וביתי ובני ואשתו ובעלי וזואי עומדים קרוב מאוד אחד לשני במטר מרובע.
ואמרתי יותר מדוייק מזה אין… שניםםםםםםםםם, מאז שהילדים היו בני ארבע, לא עמדתי כלכך קרוב אליהם.
אהבתי את הרגע הזה, את ה-15 שניות האלו שאנו יחד קרובים מניחים את הראש אחד על השני (חלק חצי רדומים).
אהבתי את מה שיש: בני משפחתי ואני קרובים מחובקים מביטים ושקטים בתוך חדר אחד קטן מאוד-כל השאר היה רק "תגובה ראשונית" ריאקציה של מחשבה ש-"יפול לי קסאם על הבית ומישהו ייפגע"
נכון שבמשך חמש השנים חקרתי מחשבות רבות על הקסאמים
אך אלו היו רק המחשבות שגרמו נזקים ולא הקסאמים!!!!!
אז….מה זה משנה "סופה", "סנדי", קסאם", "צבע אדום"
הכל זה מה שיש !!!!!!! (זה התפקיד של המציאות)
וה-לאהוב -זה מה שנשאר לאחר שאני חוקרת את המחשבות המלחיצות
באהבה דניאלה
מאחל לכולנו ימים ולילות שקטים ורגועים
אשמח לשמוע ממך!
להתראות בקרוב
ירון
כתיבת תגובה